כדאי לתת סיבות לה'?

בס"ד

(אומנם זה עם הרבה גמרא אבל זה כדי להמחיש את השאלה)
אני הולך לתת פה כמה חישובים מתמטיים תנסו לתפוס את הראש טוב

כֹּה אָמַר יְהוָה, אִם-יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה, וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי-אֶרֶץ, לְמָטָּה: גַּם-אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל-זֶרַע יִשְׂרָאֵל, עַל-כָּל-אֲשֶׁר עָשׂוּ--נְאֻם-יְהוָה

אומרת הגמרא

בפסחים ברכות וחגיגה
מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה ועוביו של רקיע מהלך ה' מאות שנה ובין רקיע לרקיע מהלך ה' מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע

ובחגיגה יב ב
ר"ל אמר שבעה ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות

ובפסחים צג ב
אמר רבי יוחנן כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשת מילין משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חמשת מילין

אז מהלך יום אחד=10 פרסאות
אז בשנה יש10*635=6350פרסאות
אז בין ארץ לרקיע יש 6350*500=3,175,000
נוסיף לזה שנים מעוברות(מעברים שלוש פעמים ב17 שנה(אם אני זוכר נכון))
אז יש עוד 9.8 חודשים(נעגל לעשר) שזה אומר עוד (בממוצע 29 יום בחודש)290 יום כלומר 2900 פרסאות
אז יש לנו 3,177,900 בין ארץ לרקיע
ויש שבעה רקיעים אז עד לשמים יש 22,245,300 פרסאות
אז ה' יכול להעניש אותנו?!
זה כולל את העניין של הניסיונות במדבר אבל בעיקר את הבטחות ה' לאור המדע
האם ה' צריך להעניש אותנו?

בס"ד
שאלה חמודה ויפה!
קודם כל, אנחנו למדנו ששנים מעוברות יש 7 ב- 19 שננה (שנים גו"ח אדז"ט- ג, ו, ח, יא, יד, יז, יט).
דבר שני, אל תדאג לקב"ה, הוא יכול לעבור מרחק כזה בפחות משבריר שניה. בעצם גם זה לא, הוא לא צריך זמן כדי לעבור מרחק, הוא מעל זה.
וחוץ מזה, הקב"ה לא יושה לו סתם בשמים אלא הוא פה, ממש לידי ולידך..
(מקווה שהבנתי את השאלה נכון...)

רועי- אין לי שמץ של מושג איך הגעת ל-3 ב-17, ואני ממש לא מבין למה אתה חושב ש"500 שנה" זה בדיוק 500 שנים לועזיות, שחלקן מעוברות...
בשנה עברית יש 354 ימים, וכמו שאלירז אמרה במחזור של 19 שנה מעברים אותה 7 פעמים, בשביל להחזיר את ההפרש של בערך 11 ימים בין שנת השמש לשנת הירח. אז אם לא מתייחסים ל-500 כמספר מדויק, אלא מעוגל, אתה יכול לדלג על הוספת אדרי א' לחישוב שלך.

אם הבנתי נכון, אתה שואל את אותה שאלה על מדידת השמים וחקירת הארץ בתור תנאי שכבר התקיים?
אז אל תדאג, אתה יכול להיות רגוע, עדיין לא חקרו את "מוסדי ארץ".

בס"ד

קודם כל אני מודה באשמה
אני לא הייתי מרוכז כשכתבתי
חוץ מזה כאשר רוצים לומר מספר גדול(בלי קשר למציאות)משתמשים ב400 אני לא יודע למה אבל זה מופיע כמה פעמים בגמרא ולפי חלק מהדעות גם בוישלח

כמה מטרים זה פרסה?

א. רועי, למדוד את הגובה של הרקיעים, זה לא למדוד את השטח שלהם.
"אם ימדו שמיים מלמעלה" =אורך ורוחב..

ב. סתם תיקון- כשהם רוצים להגזים זה 300, לא ארבע מאות.
לדוגמא- 300 אנשים שהיו צריכים כדי לטבול את הפרוכת.
או שלוש מאות כור שהיו בתפוח בשיאו.
וכן הלאה..

בס"ד

בהמשך הגמרא כתוב שהעובי של כל רקיע הוא חמש מאות שנה הליכה אבל שכחתי לחשב את זה
אביעד תסתכל במדרש שאומר שגודלה של א"י הוא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה
חוץ מזה בירושלמי מופיע אותו תיאור רק שהמרחק הוא חמישים שנה הליכה
פרסה שווה ארבעה מילין
מיל שווה בערך קילומטר ורבע
אז פרסה היא בן 4 קילומטרים לחמישה קילומטרים(יש דעות ארבעה יש דעות חמישה ויש דעות באמצע כמדוני הרוב הולך על חמישה)

לאור ההערות העשה חישוב מחדש(של קילומטרים)
פרסה= חמישה קילומטרים
ביום האדם עושה 10 פרסאות=10*5=50 קילומטר
אז בשנה50*365=1,825 קילומטר
אז בחמש מאות שנה 1,825*500=912,500
כפול 16(מן הארץ עד סוף הרקיעים+עובי הרקיעים912,500*16=14,600,000 קילומטרים
ניסיתי לחשב את המטרים אבל המחשבון לא קולט את כל המספר...

זה מעט מאוד, בהחשב בכך שהמרחק בין הנקודה בכדוה"א הקרובה ביותר לשמש, לשמש הוא 147,000,000 קילומטרים.
(לפי הספר "מכניקה ניוטונית כרך ב", עמ' 202)

לא כתוב, (למיטב ראייתי) שזה מהלך אדם 500 שנה. אולי הכוונה למהלך אור 500 שנה? אולי קול? אולי של מהירות תעופת מלאכים? אולי מהירות תנועת נשמות? אולי חללית פרי המצאת דמיונו של אסימוב?

ולכן, אפשר לומר בבטחה, שהשמים לא נמדדו. בנוסף (לדעתי) זו משוואה של וגם.
חוץ מזה שהפרק כולו מדבר על גאולה, וזה לא שייך לשאר הפרק (לומר שה' יעיש אותנו אם נמדוד את השמים.)



לסיכום - ה' לא מאס בנו, ולא עתיד למאוס בנו לפחות במהלך אלף השנים הקרובות.

רועי.
עובי זה לא אורך ורוחב...
יש מבין?


ומה אכפת לי על הגודל של א"י?!

בס"ד

א"י לא באמת 400 פרסה בריבוע!
זו הגזמה

לא מהסוג הרגיל לפחות. אפשר לומר כמו שהרוב מפרשים- ארץ ישראל המובטחת, ואפשר לומר שזה עם משמעות אחרת כלשהיא.
אבל גוזמא שזה דברים שאומרים אותם בהגזמה כדי לפאר ולגרום לאנשים להבין כמה הרבה זה היה.
לא נראה לי שזה מה שהתכוונו חז"ל כשדיברו על א"י. הם הרי גם משתמשים בזה בעוד סוגיות כדבר נכון וקבוע.

נ.ב. על דרשת "ארץ צבי" שמעת? זה גם יכול לפתור את הבעיה..

החישובים לא מסתדרים מבחינה מדעית- המרחק בין הנקודה בכדוה"א הקרובה ביותר לשמש, לשמש הוא 147,000,000 קילומטרים.
(לפי הספר "מכניקה ניוטונית כרך ב", עמ' 202)

ואפילו בתוך מערכת השמש יש את פלוטו, והמרחק הוא 4,410,000,000.

דרך אחת שאפשר להסביר את הסתירה, היא שלא כתוב, (למיטב ראייתי) שזה מהלך אדם 500 שנה. אולי הכוונה למהלך אור 500 שנה? אולי קול? אולי של מהירות תעופת מלאכים? אולי מהירות תנועת נשמות? אולי חללית פרי המצאת דמיונו של אסימוב?

(כמו כן, ייתכן ולא אמורים להבין את זה כמשמעותו - וזה משל, או נועד לסבר את האוזן.)

ולכן, אפשר לומר בבטחה, שהשמים לא נמדדו. בנוסף (לדעתי) זו משוואה של וגם.
חוץ מזה שהפרק כולו מדבר על גאולה, וזה לא שייך לשאר הפרק (לומר שה' יעיש אותנו אם נמדוד את השמים.)



לסיכום - ה' לא מאס בנו, ולא עתיד למאוס בנו לפחות במהלך אלף השנים הקרובות.

בס"ד
אביעד אתה מוזמן לראות גם את המדרש שנזדעזעה הארץ 400 פרסה על ארבע מאות פרסה
וירושלים(דאז) 400 אמה על ארבע מאות אמה וכדו'
אפשר לעשב את זה בכך שבעניין גבולות ההגזמה היא ארבע מאות ובעניין אנשים היא 300
איך הבנת שצריך אורך ורוחב?

אם אתה הולך רק על פי מספרים שחזרים הרבה- אז אולי 7 זה גוזמא?..
ועשר אלפים, ושישים ריבוא, ועוד מספרים אחרים שחוזרים מלא פעמים בכל מיני דברים.
כל מה שזה אומר זה שיש משמעות מיוחדת למספרים האלה, והיא קשורה לד רים מסוימים.

לענייני גוזמא רואים את זה כל הזמן, ואני אפילו כמעט בטוח שזה מופיע בגמרא, ואם לא אז בראשונים- שהמספר 300 הוא גוזמא דיקא.. בארבע מאות ישאולי עניין אחר שמיוחד לו, ומסביר רתו בכל מיני מקומות

כשאומרים למדוד משהו, זה למדוד את גודלו. חלק מגודלו זה אורכו ורחבו. עוביו זה רק לאיזה מרחק הוא מתפרס...

אורך רוחב וגובה, למען האמת.

אבל פה מדובר במרחב, לא בגוף. לכן נראה לי אפילו להגדיל ולומר שה"גובה" הוא יותר אמירה של לאיזה מרחק מתפרס המרחב הזה, לעומת האורך והרוחב, שזה גודל המרחב עצמו.
זו פשוט הסתכלות שונה קצת...

המרחב (לפחות לדעתי) נמדד באורך, רוחב, וגובה.

כן נראה לי אפילו להגדיל ולומר שה"גובה" הוא יותר אמירה של לאיזה מרחק מתפרס המרחב הזה, לעומת האורך והרוחב, שזה גודל המרחב עצמו. אפשר לשים פה מה שרוצים, מה שאומר שאפשר לצטט אנשים בצורה שגויה

(ctrl+q)


אבל אם יש נגיד מרחב בגודל 2500קמ"ר, (50*50) זה עדיין לא מרחב, עד שמוסיפים לו גם גובה. או במלים שלך - אם לא ידוע לאיזה מרחק מתפרס המרחב הזה, אזי הוא חסר משמעות, שכן ייתכן והוא מתפרש למרחק אלפית המיקרון, או מלירדי קילומטרים.

אם יש לך שדה של "דונם", הגודל שלו זה אורך ורוחב. או שטח אם את רוצה (קילומטר רבוע),
אבל הוא בצורה מסוימת לא יותר מאשר זה... העובי והגובה לא ממש חשובים בהגדרת גודלו. כשאת אומרת "דונם" הם לא נכללים שם.

בס"ד
אם אתה רוצה למדוד שדה אתה מודד אורך ורוחב
אם אתה רוצה למדוד אקווריום את מודד אורך רוחב וגובה
אם אתה רוצה למדוד שמים אתה מודד...?

אבל אשמח לחזור לשאלה המקורית עם הרחבה הקלה

עשרה נסיונות ניסו אבותינו את המקום במדבר, שנאמר "וינסו אותי, זה עשר פעמים, ולא שמעו, בקולי(אבות ה,ג)
והתוצאה
אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם, כִּמְרִיבָה; כְּיוֹם מַסָּה, בַּמִּדְבָּר.
אֲשֶׁר נִסּוּנִי, אֲבוֹתֵיכֶם: בְּחָנוּנִי, גַּם-רָאוּ פָעֳלִי.
אַרְבָּעִים שָׁנָה, אָקוּט בְּדוֹר-- וָאֹמַר, עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם;
וְהֵם, לֹא-יָדְעוּ דְרָכָי.
אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי; אִם-יְבֹאוּן, אֶל-מְנוּחָתִי.
לנסות את השם=לא לשמוע בקולו?
אז עכשיו כשחוקרים את השמים והארץ לא שומעים בקולו?
עשר בשביל שתתעשר=לא לשמוע בקולו?
ובני ישראל ביקשו(חלק מהפעמים) דברים הגיוניים(מים,אוכל)זה נקרא לנסות את השם?
מה הכוונה בלנסות את ה'?
מה מותר ומה אסור לעשות?

ברור שאין הכוונה בפסוק שה' ימאס בעם ישראל אם ימדו השמים, אלא לומר שזה לא יתכן שה' ימאס בישראל כפי שמדידת השמים נחשבת דבר שלא יתכן. וגם הגמרא לא מתכוונת לומר דברים כפשוטם, משתי סיבות: א. איך היא יודעת? ב. למה זה אמור לעניין אותנו?

אני מסכים עם אביאל...

דרך אגב:

איילת כתב:
[.quote] כן נראה לי אפילו להגדיל ולומר שה"גובה" הוא יותר אמירה של לאיזה מרחק מתפרס המרחב הזה, לעומת האורך והרוחב, שזה גודל המרחב עצמו. אפשר לשים פה מה שרוצים, מה שאומר שאפשר לצטט אנשים בצורה שגויה [אquote] (ctrl+q)

כן, אבל בשביל זה צריך לרשום את הקוד כמו שצריך: [ץquote="מישהו"]טקסט[/quote] -תתעלמו מהץ-
לא חייבים לרשום משהו בתוך הסוגריים הראשונים, אפשר להסתפק בקווט, והכי פשוט זה לסמן את מה שרוצים לשים בציטוט וללחוץ על הכפתור של הבועות למעלה.

בס"ד

קחו לדוגמא את גדעון מספר כזה של נסיונות מותר?
יש גבול מסוים?