ערכך

בעזר ה'

בסוף חומש ויקרא מופיעה פרשת הערכים, שם, משום מה שם העצם שמחליך את "ערך" שהיינו מצפים לראות הוא- "ערכך" (עיינו שם ותבינו.) למה זה? יש לזה הסבר לשוני, או אפילו מדרשי כלשהו?? הכי טוב אם זה עובד בפשט..

אז מצאתי שני פרשנים על המילה "ערכך", של ראב"ע ושל ריב"ג (יש גם את רש"י אך בפירושו ל'ערכך' הוא מפרש: "כמו ערך", ואת עניין כפל ה-כ' בערכך הוא לא מפרש...).

ראב"ע, ד"ה בערכך נפשות:"...וכ"ף בערכך על דעת כל המדקדקים נוסף, והטעם "בערך"; ויש אומרים, כי הכ"ף לנוכח הכהן (י"ב) כערכך אתה, והה"א יקרא לו ה"א הקריאה, ואמר על "הערכך" שהיא מלה זרה כמו (יהושע ז' כ"א) "בתוך האהלי" ולפי דעת שהוא האהל שלי, וכן 'הערכך'."

ריב"ג, ספר הרקמה דף פ"א: (על האות כ"ף)" וכבר הוספה באחרונה (=בסוף המילה) מבלי שיהיה לו מקום "בכסף הערכך", "בערכך הכהן", כי השעור: כסף הערך, כערך הכהן, אבל הוספה הנה בעבור המדובר עמו בלבד. ודע, כי אף על פי שהיא למדובר עמו, היא אות ואיננה שם ואין לה חלק בשימוש, כי השימוש לא יהיה כי אם בשמות, ורצוני לומר שאינם מצטרפים אליה כמו (מלכים ב' ט"ז) "עבדך ובנך אני", אבל היא נוספת."

מקווה שעזר לך איכשהו...

אז במילים פשוטות?

הראב"ע אומר שבעצם כל הערכך בפרשה מדבר בגוף שני אל הכהן, שבחלק מהמקרים מחליט מה הערך, והערך בעצם שייך לו ומגיע אליו?
את הריב"ג לא לגמרי הבנתי... הוא אומר מה זה לא, אבל מה זה כן? (לא שהבנתי מה זה לא..)

תודה! אבל לא שאלתי סתם בשביל עצמי, זו בעיקר שאלה לכולנו לחשוב עליה ולמצוא תשובות..

בס"ד

אני מניח שנתפסת לזה בגלל הקריאה בשבת האחרונה...
אז סתם לרקע נוסף- עיין היכן בדיוק ממוקמת הפרשיה בסדר פרשת בחוקותי, ותנסה להבין מדוע מקומה שם. אולי בעקבות כך תוכל להבין את המשמעות הנסתרת של "ערכך" (מנוסח לאביעד-מכוון לכולם).

בנוסף המילה עצמה משתמשת בגזרה לא כ"כ מוכרת בעברית המדוברת של ימינו וכמעט שאינה מופיעה במקומות אחרים בתורה (למרות שמי שיחפש טוב ימצא עוד כמה דוגמאות), לכן אפשר שהיא מתפרשת לשני אופנים: הראשון- הערכתך, כלומר הכהן מעריך את שווי ה"מתנה" שקיבל ולפיה מחלט ערכים לבית המקדש (שם מדובר במשכן). השני- הערך כך (כלומר מילה הבנויה משתי מילים שהתחברו), ואז מובנת כל הפרשיה לעניין הערכה של כל דבר לפי סולם ערכים הקבוע מראש. (דוגמא לכך- "וחישב לו הכהן את מכסת הערכך" , ופסוקיים לאחריו -"וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל".)
לפי הדוגמא נראה שיש סולם ערכים שלפיו נקבע ה-"ערכך" של כל דבר ודבר.

ההסבר שהכי מניח את דעתי (האישית) הוא, שנעשה כאן שימוש בשתי האפשרויות שציינתי לעיל- גם שזו מילה מחוברת וגם הערכה אישית מותנית ומשתנית של הכהן.

מקווה שעזרתי

בס"ד

שכחתי לציין כרקע נוסף שחשוב לראות גם מה מגיע לאחר הפרשיה הזאת (בספר במדבר) וגם לציין את פרשיית העומר שמופיעה בפרשת בהר ואולי תתן קצת הסבר לפירוטי הכספים שמופיעים כאן.

בס"ד

עשיתי ברור בלשני קצר...
אין משמעות מסוימת לכך שכתוב "ערכך"מדובר באמת במה שמכירים היום(הערך שלך) העניין הוא שזה הפך במשך הזמן(ואני מדבר על התקופה ההיא)למטבע לשון
אם ניקח דוגמה מחיינו
הוא-ישנו(מלשון יש.ישנו=נמצא)
לכאורה היינו מצפים שבגוף ראשון זה יפעל כך
אני-ישני
אבל הצורה המדוברת(והנכונה!!!!)
אני-ישנו
כלומר אומנם ערכך הגיע במקור כ"הערך שלך" אך המילה הפכה למטבע לשון שהשתרש באותה תקופה כנראה שבמשך השנים ירד העניין הנ"ל ולכן היום כבר לא משתמשים בזה(כדרכה של כל שפה...)
אני מקווה שזה מספיק פשטני בשבילך
זה אומנם כתוב ביחיד ובזכר אבל זה מופנה גם לרבים בכל ארבעת המינים

אורי- לפני זה יש רק את הקללות, פרשיית הערכים מתחילה נושא חדש שמסיים את הספר...
הספר הבא נפתח בספירת העם, "מבן עשרים שנה ומעלה". הקשר הוא "והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה (ועד בן-ששים שנה)"?
את העומר אני לא מוצא, אפשר פרק?
ובעצם, אתה יכול להפסיק לדבר ברמזים ולהסביר מה אתה רוצה לאמר?