משחק אסוציאציות תנכ"י

טוב, אני מודה, זה רעיון רע. כשזה ככה, ממש קשה למצוא אסוציאציה שהיא לא ההמשך של הפסוק.
זעף אף ולהב אש אֹכלה. (זה לא אומר שאני אפסיק עם זה)

בס"ד

אני אפסיק את זה

חרון אף

טוב טעם (עלה לי לראש חרון אף וכעס, ונראה לי שהמשקל של זה העלה לי 'טוב טעם ודעת').

טוב הארץ
"אם תאבו ושמעתם - טוב הארץ תאכלו. ואם תמאנו ומריתם - חרב תאכלו, כי פי ה' דבר".

אוזן
זה האסוציאציה הראשונה שעלתה לי לראש אחרי שקראתי את הציטוט.
ודרך אגב האסוציאציה שנראה לי מתאימה לציטוט הוא: בתאבון

זה חרב תְּאֻכְּלוּ, כן? למיטב הבנתי, זה אומר שהחרב תאכל אותם (למרות שאולי אפשר גם לפרש הפוך, אבל זה נראה לי מוזר).

חומץ לשינים ועשן לעינים.

בס"ד

עצל(זה די ברור למה...)

עד מתי?
כמו שנאמר "עד מתי עצל תשכב מתי תקום..."

נפשי נבהלה מאוד

בס"ד

ויאמר דוד אל גד

חוזה

בס"ד

ישעיהו

כרם

יבנה

בס"ד

חכם

תלמיד

נער

שער

בס"ד

ארוך(אני יודע שכתוב שער בקמץ פתח אבל מה זה משנה?)

חומות ירושלים
"כי עלתה ארוכה לחומות ירושלים"

אש

בס"ד

אליהו

אחאב

הר הכרמל
או לפי דעות של כמה אנשים זה צוק ולא הר.

צוקה ומצוקה

בס"ד

יום ה'

חושך ולא אור