ספר יונה-סיפור על חזרה בתשובה או נביא???

יש הרבה אנשים היום שאומרים שספר יונה מספר על חזרה בתשובה, אבל משום זה לא מסביר את בריחתו של יונה וגם את סיפור הקיקיון.

אז אם למשהוא יש רעיון לתת הסבר טוב יותר מה הוא ספר יונה, ולמה קוראים אותו ביום כיפור מוזמן להגיב.

ספר יונה מדבר גם על החזרה בתשובה של נינווה (שגם הוזכרה בסליחות היום) אבל גם על התהליך שעובר על הנביא עצמו.
היית בשיעור שהיה על הספר בסמינריון? הרב שהעביר אותו הסביר מאד טוב את הסיפור.

בס"ד
הסיפור מדבר בצורה ברורה על חזרה בתשובה
יש אפילו שני סיפורים של חזרה בתשובה
א)יונה
ב)נינווה
וכן כל המדרשים על הספר מדברים על חזרה בתשובה

היום (צום גדליהו תשע"ב) קיבלתי שיעור מר"מי לגבי ספר יונה והר"מ שלי הסביר שהתנגדותו של יונה נובעת מכך שהחזרה בתשובה היא יותר כמו פסטיבל, כי אחרי כל התהליך יונה ידע שהם יחזרו לדרכיהם הקודמות.

זה סיפור על חזרה בתשובה. לא סיפור של חזרה בתשובה.
כלומר- זה שרק בסוף יש מישהו שחוזר בתשובה, לא אומר ששאר הסיפור לא עוסק בדיון על רעיון התשובה, מה שזה בעצם כן.

בעניין החזרה בתשובה של יונה אני מסכים. אבל לגבי נינווה זה יותר נראה כמו פסטיבל של אנשים מייללים בלבוש שק.

"וירא הא-לוהים את מעשיהם, כי שבו מדרכם הרעה"...
מה שחשוב לסיפור הזה הוא שאפילו עיר גדולה יכולה לחזור בתשובה, וה' יקבל אותה, כי הוא אוהב את העיר שעמל בה עד שהגיעה ליותר מ-12 ריבו.
חז"ל מוסיפים על יונה שמעשה הוא לא מספיק, צריך לחזור בכל הלב (כמו השיעור שהיה אתמול במחוז ירושלים...).

דווקא אני לא מבינה למה שופטים כ"כ את אנשי נינוה... תמיד אנשים אורמים לא חזרה בתשובה אמיתית וכו'.
אני באמת לא מבינה. אולי זה נכון שזה אפילו קצת צועק כשחושבים על ההפטרה של שחרית (נראלי) ביוה"כ של ישעיהו נח' עם ההדגשה: "הכזה צום אבחרהו"- שה' לא רוצה את החיצוניות אלא את השינוי הפנימי אבל... בסופו של דבר אני חושבת שמהפסוקים אפשר ממש לראות שאנשי נינוה אכן הצטערו על מעשיהם ושבו לגמרי מדרכיהם הרעים. ואשר לזה שהם מתאבלים בצורה מוגזמת- זה נכון וזה גם לא דבר טוב כ"כ אבל זה נעשה מכוונה טובה ובוספו של דבר אין להם באמת מושג מה ה' חפץ בו ומה לא אז הם עושים מה שנראה להם נכון ומקווים שה' יראה את אבלם וירחם עליהם.
ונכון, הם עושים את זה מפחד ולא בטוח מכוונות טהורות שהם רוצים להיות טובים מצד הטוב בעצמו (ואפילו די ברור שזה רק מצד הפחד) אבל אנחנו בעצמנו לא שבים בתשובה גם בגלל פחד? יש מקום גם ליראת העונש ובמיוחד אצל גויים זה מעלה גדולה מאוד שהם באמת שבו בתשובה בכל ליבם ובכל נפשם. גם אם זה נעשה מתוך פחד. ואכן כמו שנעם אמר בסופו של דבר ה' מסתכל על זה כאל תשובה אמיתית.. ובאופן כללי אני מסכימה עם נעם לגבי מהות הקריאה של ס' יונה ביוה"כ.
וגם כמובן המסר הבולט שאי אפשר לברוח מה'. אתה צריך לעשות מה שצריך ואם לא תעשה ה' יעניש אותך... אבל זה לאו דווקא קשור ליוה"כ.

תהילה, אם יונה היה שומע אותך...

את צודקת בהגיון של אחת שרגילה לכך שה' חנון ורחום וכו'. אבל יונה טוען בצדק, שההגיון הפשוט, של האמת, לא סובל דבר כזה! זה עיוות!
לא סתם בצעקו אל ה' הוא משמיט מ13 העיקרים את "אמת"...
וכפי שאומרים בגמרא- "יונה בן אמתי נביא אמת היה"
וכבר נאמר: "שאלו לנבואה: חוטא, מה עונשו? אמרה 'והנפש החוטאת היא תמות'"
רעיון התשובה בעיקרו איננו כה פשוט. אין אפשרות של חזרה בתשובה בבית דין של מטה. אדם רצח- נהרג גם אם הוא יבכה ויצטער ויחזור בו. וכן בכל שאר עונשים. אמנם קנס אדם נפטר ממנו אם הוא מודה בעצמו,אבל את עיקר העונש מקבל כל אחד שהוכחה אשמתו!

בטח ובטח שתהיה להגיון בעיה עם דבר כזה, כאשר אין זה רציני, אלא חיצוני בלבד. ההדגשה שזה כך אצל נינווה מאד חזקה. הם מענים אפילו את הבהמות! זה מגוחך!מופע ראווה של תשובה!
את צודקת כמובן, שה' מקבל את זה. כך היא מידת האמת והרחמים שלו. אבל הגיוני, פשוט וברור- זה לא. לכאורה לנינווה לא מגיע כלום...

זה בדיוק היתה הבעיה של יונה הוא עצמו היה בטוח שהתשובה היא רק חיצונית ושישובו בחזרה למעשיהם הרעים ולכן אין כל אמת וצדק במשפט א-לוקי זה.
אבל בסופו של דבר ה' אמר את המילה האחרונה וברור שאם ה' קיבל את חזרתם בתשובה כנראה הם עשו זאת בלב שלם ולא חזרו למעשיהם הרעים (לפחות לא מיידית, ז"א בהתחלה כו7ונתם היתה שלמה יתכן שבכ"ז חטאו אבל כן קיבלו על עצמם כיכול לא לחטוא:"וירא א-לקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה").
וזה שהם מענים את הבהמות זה לא נראה לי כדי להראות הנה תראו איך אנחנו צדיקים איזה חזרה בתשובה מדהימה אנחנו עושים. לגמרי לא. הם עושים את זה מפחד איום. אין להם מושג איך לעבוד את ה', איך ה' רוצה את התשובה והם הולכים מבחינתם עד הסוף. כשאנחנו מסתכלים על זה מבחינתנו זה מגוחך אבל מבחינתם אולי זה היה חלק מהביטוי שהם מוכנים לענות את עצמם ואת כל רכושם וכל אנשיהם בלי פשרות הם מוכנים לעשות הכל למען שה' יסלח להם ויפר את רוע הגזירה.

וכן, כמובן, אם יונה היה שומע אותי... אבל יונה פשוט טעה בדבר הזה. כוונתו היה טהורה- שיהיה צדק ואמת- אבל הוא לא הבין נכון את המציאות של אנשי נינוה, חשד בהם לשוא.
ואם אתה אומר שהם עשו את זה חיוצנית אתה בעצם אומר ה' לא הבין את המצב נכון האמין בתמימותו שהם לא יחזרו.. איך אתה יכול להגיד דבר כזה?????????. אם ה' רואה שהם שבו ממעשיהם הרעים סימן שזה אכן מה שקרה ותשובתם אמיתית היא!
(ובכלל אני לא חושבת שזה דבר נכון לזלזל בכוונותיהם של אנשים. אבל זה לא כ"כ קשור לענין הזה דווקא...)

משהו יפה ששמעתי בשיעור. מאד הגיוני שחלק מהסיבה שיונה מתנגד להצלת נינוה הוא בגלל מה שנאמר במ"ב יד על ירבעם בן יואש: "הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אלקי ישראל אשר דיבר ביד עבדו יונה בן אמיתי הנביא אשר מגת החפר"- יונה- שניבא על הרחבת ממלכת ישראל- מתקשה לקבל נבואה חיובית על אשור שמאיימת להחריב את ישראל. מאד ייתכן שהצלת נינוה פירושה החרבת ישראל כמה שנים לאחר מכן, כפי שאכן קרה לבסוף. (נינוה בירת אשור).

בס"ד
ישנה מחלוקת בגמרא בקשר לנינווה האם באמת חזרו בתשובה או לא
שתי הדעות דורשות את הפסוק
ומן החמס אשר בכפיהן
(ירושלמי תענית ט.) א"ר יוחנן מה שהיה בכף ידיהם החזירו מה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו
כלומר לא חזרו בשתשובה שלמה
לעומת זאת (בבלי תענית טז.) אמר שמואל אפילו גזל מריש(קרש) ובנאו בבירה מקעקע(מפרק) כל הבירה כולה ומחזיר מריש(קרש) לבעליו
כלומר חזרו בתשובה שלמה
אז לא ברור האם חזרו לגמרי או לא אבל עיקר הסיפור הוא חזרה בתשובה

תהילה- אני לא טוען שה' טעה בהבנה שלהם. אני טוען שה' לא הולך על פי ההגיון שלנו, ומוכן לקבל גם תשובה כזו!
ושוב, לומר שהוא טעה לגמרי זה לא לגמרי נכון.. כפי שאמרתי- בדיני אדם אנחנו אכן לא דוגלים בתשובה.

רועי- גם המחלוקת הזו לא חיבת להיות בין תשובה שלמה או לא, אלא פשו עד כמה רחוק הלכו עם המעים לתיקון. כאשר על פי הדעה הראשונה זה חידוש יותר גדול עד איפה מוכן הקדוש ברוך הוא לרחם...

תהילה- אם ה' אמר את המילה האחרונה, אז למה הספר ממשיך עוד פרק?
נראה שיש משהו יותר מחשדות שווא...

שלומי- ברוך הבא לפורום (: ! אדלמן?

נכון למעשה הסוף פסוק הוא לא שה' מרחם כי ראה את מעשיהם אלא מה שהוא אומר ליונה בקשר לקיקיון... ובכל זאת חייבת להיות פה תשובה גם אם לא שלמה אלא חלקית אבל מכוונה טהורה ואם שינוי לפחות חלקי של המעשים. (ורועי- פעם באמת קראתי את הגמ' הזאת... בכ"מ מדובר על תשובה שלמה- לא האם בכלל חזרו בתשובה ממעשיהם אלא האם עשו את זה עד הסוף- האם שבו מכל החטא לגמרי )

בס"ד

כך או כך ה' מחשיב את זה כתשובה שלמה "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֵׂיהֶם כִּי-שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת-לָהֶם וְלֹא עָשָׂה."

איך הספקתם לכתוב כל כך הרבה בשולשה ימים?

לפי אחד המדרשים אנשי נינוה החזירו את מה שהיה בידם אבל לא את מה שהיה בכיסם.
מה שהמדרש מסביר שהם הראו לכולם שהם חזרו בתשובה אבל בתוכם לא השתנה שום דבר.
והמדרש הזה הוא די נכון, כי אחרת כל הסיפור של הקיקיון לא היה מופיע, יונה לא היה בורח מנינוה ויונה לא היה בא בתפילה לה' נגד חזרתם בתשובה.

תהילה, אף אחד לא מתווכח איתך על האם הם עשו מעשה של תשובה או לא. במעשיהם- הם שבו (וירא א-לוקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה) [אבל בלבם לא שבו]
הוויכוח הוא האם הסליחה באמת היתה נורמאלית. האם הם שבו במידה כזו שאמורה לבטל את הדין?

עמית- ככה זה, כשיש דיון מעניין מגיבים הרבה.
רועי כבר הביא את המדרש... כדאי שתקרא את מה שפספסת בימים האלו.

ראיתי את התגובה של רועי אחרי שהגבתי.
סליחה רועי אל גנבת טענה.

בס"ד
אני אחזור קצת על מה שאביעד העיר
לקב"ה יש היגיון שונה משלנו "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם יְהוָה.כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם"
מבחינת הקב"ה נינוה חזרו בתשובה
והקב"ה גם אומר ליונה (אחרי שיונה בא אליו בטענה שיחשבו אותו לנביא שקר) שהוא אמר נהפכת ולא אמר באיזו צורה ונינוה נהפכה לעיר טוב(צדיקה)כי הם חזרו בתשובה

מצטער, אבל לא הבנתי שום דבר בעמוד הזה.
מישהו מוכן להסביר לי מי מתווכח עם מי, ומה כל אחד אומר?

נעם אני גם קצת פספסתי...
ולרועי- זה נראה לי קצת מתחכם ולא הפשט להגיד שהנהפכת זה יכול להיות לא במשמעות של נחרבת...

וניסיתי אתמול להגיב אבל היו לי בעיות עם המחשב.
בקיצור ולענין- ה' קיבל את תשובתם. יתכן שעדיין זו לא היתה תשובה שלמה (אולי לא ממש מעומק לבם- אם כי יכול להיות שגם תשובה רק מיראת העונש נחשבת תשובה).. הוא קיבל את תשובתם גם בגלל שחזרו ממעשיהם לפחות חלקית וגם ההדגשה העיקרית היא בסוף הספר שזה בגלל שחס על מעשיו... ואני חושבת שזה מעין אמירה ביוה"כ שכמו שה' חס על אנשי נינוה כך גם בעז"ה יחוס עלינו שאנחנו גם מעשיו וגם עמו, בניו....

לכל מי שלא הבין כלום אני אסביר:
אביעד ורועי התווכחו אם תהילה ואז כשאני התערבתי רשמתי תגובה בלי לשים לב שזאת היתה טענה דומה לזו של רועי ומשם נראה לי שתבינו לבד.