לא ישמע על פיך

בס"ד

יש לנו מצוות לא תעשה מן התורה
"וּבְכֹל אֲשֶׁר-אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, תִּשָּׁמֵרוּ; וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לֹא יִשָּׁמַע עַל-פִּיךָ"
ובכל זאת יש לנו חודש שנקרא תמוז וגם המשנה מדברת על "חמישה עשר בתמוז"
אבל תמוז מופיע בודאות כאל
"וַיָּבֵא אֹתִי, אֶל-פֶּתַח שַׁעַר בֵּית-יְהוָה, אֲשֶׁר, אֶל-הַצָּפוֹנָה; וְהִנֵּה-שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת, מְבַכּוֹת אֶת-הַתַּמּוּז"יחזקאל ח' יד

במיתולוגיה השומרית, תמוז הוא בעלה של האלה איננ (לפעמים בכתיב "איננה"), הנחשבת גם היא לאלת אהבה ופיריון, המקבילה לאלה האכדית עשתר. על פי המיתולוגיה השומרית תמוז מבלה חצי שנה עם איננה וחצי שנה הוא מבלה בשאול תחתית עם אחותה התאומה. שהותו של תמוז בעולם או בשאול תחתית מקבילה לעונות השנה. בין שאול תחתית ובין העולם יש הפרדה מוחלטת, ותמוז הוא האל היחיד המורשה לבלות בשאול תחתית ולחזור משם לעולם.
תמוז הוא אל הפריחה כך שבחוש שנקרא בימינו תמוז וכל הצמחייה נובל האל תמוז מת(יורד לשאול) לכן היה טקס פולחני שנקרא"לבכות את התמוז)

איך אנו מזכירים את השם הזה והחודש הזה?!

בס"ד
יש עוד מקום- הקב"ה אומר לעמ"י לשוב ולחנות "על פי החירות", ביצ"מ, שזה שם של ע"ז. היה אפשר גם להגיד רק על שפת הים.
איך זה קורה? אולי כדי להדגיש שהם חונים לפני ע"ז? אבל הרי אסור להזכיר מקום ע"פ ע"ז!
נראה לי שזה קשור למה שכתוב לפני, שאין לי מושג מה הוא.
רועי- אם תוכל להביא מקור.

בס"ד
הקב"ה יכול לומר
יש גם את בעל פעור ובעל זבוב אלה שמות שנצרכים בשביל הסיפור(כל אחד מסיבתו היא)
אבל לקבוע חודש על שם ע"ז?! זה נראה כאסור בתכלית האיסור
מקור למה?

ב"ה
לפי מה שראיתי- זה "תקוע" בתוך החגים- מה זה עושה שם? אולי פה יש את הרמז לתעלומה...
(אגב, המקור הוא שמות כ"ג י"ג)

בס"ד
להפך זה מחזק את התעלומה
לבכות את התמוז היה טקס,חג ממש זה נראה לי מתאים
אם כי זה "תקוע" בין השבת לשלושת הרגלים וזו שאלה בפני עצמה

יכול להיות שבהתחלה, כשהחודשים "עלו מבבל" עם אנשים שפחות ידעו והקפידו על כל מצווה ומצווה, "רוח חכמים לא הייתה נוחה מהם", אבל בהמשך, כשהעבודה הזרה הזאת בטלה (זה לפחות נימוק ששמעתי שבגללו מותר להשתמש בשמות החודשים האלו בימינו) חז"ל כבר זרמו עם החודשים שכולם השתמשו בהם כי אף אחד כבר לא עבד לאלילים האלו.
לגבי חודשים שמוזכרים בתנ"ך, כשעוד היו עובדים את התמוז, אז הם היו על שמות עבודה זרה?
אם לא פספסתי אף חודש, אז הוזכרו רק כסלו, שבט, אדר וניסן.

מאמר שעוסק בנושא בעקיפין (זה קישור)

בס"ד
היו לחודשים שמות כגון זיו ואיתנים
עצם הבאת השמות החדשים היא עבירה

בסדר, אני מדבר על שמות החודשים הבבלים\פרסים.
ואין שום דבר מקודש בשמות זיו ואיתנים (ונראה לי שהיה גם בול או משהו כזה), הם בסך הכל מייצגים תקופות חקלאיות (כמו כל דבר שקשור ללוח שנה ותאריכים מפעם). אפשר להחליף אותם בשמות אחרים, כמו שהגמרא משתמשת בארמית ולא בעברית...
אבל כמו שאמרתי, לגבי שמות של אלילים שקשורים לחקלאות, כנראה שלא ממש אהבו את זה. בחודשים שהבאתי יש שמות של ע"ז?