שרשור של נושאים מגניבים שאפשר להעביר עליהם שיעור

למי שיש רעיון מגניב לשיעור, ולא יעשה איתו משהו בזמן הקרוב - אפשר לשתף פה. הרעיון בכללי הוא ליצור כאן "מחסן חירום לשיעורים".
בנוסף, אם מישהו משתמש באחד מהרעיונות שיעלו פה, נשמח אם הוא ישתף - איך היה, מה היה בשיעור, וכאלו חוויות נחמדות...


אני אתחיל?

השוואה בין אהוד בן גרא, לבין תיאור הכהן הגדול ביום הכיפורים (ויקרא ט"ז), יש שם כמה דברים שצועקים השוואה ("וימלט השעירתה", "ויקרב את המנחה" השם של מלך מואב הוא שם של בהמה קטנה...)
עברתי על המקורות ברפרוף (ואפילו התחלתי לפתח את הנושא פעם במחוז חיפה... היו ימים...) ויש מה לחפור משם.

בהצלחה!

בס"ד
הכתוב קורא לנער לפעמים "הכהן" ולפעמים "הלוי". מה המשמעות של זה?

ישעיה פרז ז', הנביא מבשר נבואת נחמה, ואז מבקש מאחז שיבקש אות. אחז מסרב, וישעיהו כועס עליו. לאחר מכן ישעיה ממשיך בנבואה שהפרשנים נחלקים אם היא נחמה או פורענות.
אם זה פורענות-מה היה חטאו שא אחז שהנבואה נהפכת מטובה לרעה, ואם הנבואה היא של נחמה-למה הנביא לא עושה כלום אחרי הכעס שלו על שאחז לא ביקש אות?
אני יודעת שזה קצת סותר, אבל בכל זאת... רעיון לשיעור, לא?
בכולופן, אפשר גם לכתוב על זה מאמר לכפית....

הנער הלוי משופטים?
כיהן בשביל מיכה...
אם לא היה מופיע הייחוס שלו בסוף, הייתי אומר שהוא יכול להיות מזרע אהרון, אבל כנראה שהוא צאצא של אחיו...

בס"ד
אבל הכתוב ממש מזגזג כשהוא קורא לו לפעמים "כהן" ולפעמים "לוי". למה?

"מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה"
"יהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה"
"וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ" (נראה לי שזה חד-פעמי)
"וַיְהִי הַנַּעַר..."
לי אישית זה לא מפריע, חוץ מהקטע של "משפחת יהודה", אבל הנה עוד כמה שמות\יחוסים שונים לאותו איש\נער.
בהצלחה אם מישהו מתכוון להעביר שיעור בנושא...

בס"ד

וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם
וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר, מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה
וְאַתָּה בֵּית-לֶחֶם אֶפְרָתָה, צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה--מִמְּךָ לִי יֵצֵא

ויש עוד כמה דוגמאות

בהצלחה

כל המקורות שהבאת, וכל, או כמעט כל המקורות התנכיים, מדברים על אותה בית לחם, בנחלת יהודה, והיא העיר הערבית בית לחם של היום. לפעמים קוראים לה בית לחם יהודה, כי יש עוד בית לחם בגליל. לא יודע אם היא מוזכרת בתנ"ך, ואין לי פה פרוייקט השו"ת.

בדקתי והיא מופיעה פעם אחת:
(טו) וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן:
(טז) זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחוֹתָם הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְחַצְרֵיהֶן:

אבל לשתי השאלות יש תשובה בשיעורים של מרדכי יירט....
לגבי מיכה - זה היה בשיעור לפני כמה חודשים, זה חבל שאני לא ממש זוכרת את הרעיון. נדמה לי שהבסיס היה שהמשפחות בתנ"ך הן כמו חוליות ויש חוליות חזקות יותר וחזקות פחות, ועל החזקות פחות אפשר לערער. קרח ערער בטעות על משה ויכול להיות באותה מידה שזרע משה ערער על זרע אהרון... הזכרון הארור שלי...
לגבי בית לחם - זה היה בשיעור בשבת שמואל על גיבורי דוד. אם אני לא טועה אחד מהם הוא משם ובית לחם הגלילית מוזכרת איפשהו בנחלות ביהושע.

השוואה בין המלכים יאשיהו אסא, יהואש, וחזקיהו.
כל אחד ואחד מהם, טיהר את ירושלים מהע"ז שהיתה בה בדור הקודם. עם זאת, כולם פישלו באיזושהיא צורה, (אולי מלבד יאשיהו, תלוי אם מגדירים את בניו וקלקולם כמשהוא שתלוי בו או לא.) כמו כן, לכל אחד מהם יש סגנון ייחודי לעצמו, רקע כללי אחר, וכולי...
מה המשמעות של הדברים הדומים והשונים בין האנשים הנ"ל? ואיך זה קשור אלינו?
לדעתי ההשוואה הזו מאוד מעניינת.

אני שוקלת לכתוב על זה מאמר לכפית או לחילופין להעביר על זה שיעור (לאחר שאני אעביר את השיעור שיש לי כרגע (שסביר שיקח זמן רב) ןיהיה לי כח, ולא יצוץ נושא יותר מושך/קל להכנה)

אגב, גם ליאשיהו היתה פאשלה, בקרב נגד פרעה נכה, שנאמר לו בנבואה לא לצאת לקראתו והוא יצא (אני חושב שזה מופיע בדברי הימים)
חוץ מזה, אני לא מצליח להתחבר, לא יודע למה.

אם זכור לי נכון, (וסביר שאני טועה) הוא לא קבל נבואה שלא לצאת למלחמה, אלא רק "המלצה חמה" מפרעה שלא לצאת למלחמה, שבדיעבד התברר כדברי אלקים. (אמנם היה עדיף אם היה שואל את ה' קודם לכן, אבל זה עדיין ברמה שונה מאי ציות לנבואה.)

ממה שזכור לי-
בדברי הימים מתוארת האזהרה שפרעה שולח לו
בירמיהו מתואר שגם הוא אמר לו בדבר ה' שלא לצאת.

חוץ מזה- גם הפאשלה הזו, היתה לשם שמיים. יאשיהו חשב ש "לא תעבור חרב בארצכם" זה גם אם מדובר בחרב שאינה באה להילחם בו (דבר שנשמע הגיוני מאוד בפסוק) אבל באמת זה רקבחרב אויב מדובר...

אתה זוכר אולי איפה זה מוזכר בירמיה?

אני בכלל לא זוכר אם זה באמת כתוב...
אשתדל לחפש פעם הבאה שאפתח תנ"ך, בקרוב בעזרת ה'.

בעזרת ה'

בדקתי- וכמובן- טעיתי.
בירמיהו לא מוזכר העניין, אבל בדברי הימים נאמר שיאשיהו "לא שמע אל דברי נכו מפי אלוהים" כנראה מכאן לומדים חז"ל שהיתה על כך גם נבואה. מה גם שמיד לאחר מכן מוזכר ירמיהו כשהוא מקונן על מות יאשיהו...

על פי הזיהוי שראיתי בדעת מקרא פישון וגיחון הם הנילוס הכחול והנילוס הלבן (לא בטוח שבסדר הזה), שמתאחדים לנהר אחד, והפרת והחידקל הם הנהרות שמוכרים ככה בעברית גם היום, וגם הם בסוף מתאחדים ל"שט אל ערב".
לא צריך להכיר את הגלובוס כל כך טוב בשביל להבין ש"נהר עדן" לא יכול להפרד לשני נהרות באפריקה ושני נהרות במסופוטמיה. (הרמב"ם מסביר בהקדמה לפרק חלק שגן-עדן וגיהנום הם מקומות גשמיים)
אפשר להסביר או לחלוק בשיעור\מאמר על הזיהויים האלה, ולעשות מה שבא לכם. בהצלחה!

שמעתי סברה שגן עדן האיזור הי אט, משם באמת יוצאים חידקל ופרת של ימינו לאזוכר את לות הטענה.. ז אכן עניין מעניין לדון עליו...

קודם כל- אני מתנצל, נראה לי שהטעיתי פה את כולם. כנראה באמת לא כתוב בשום מקום שיאשיהו קיבל נבואה לא לצאת (האמת היא שאני חייב התנצלות גם לו...).
ותודה לכל אלה שניסו למצוא תירוצים לשטויות שלי.
חוץ מזה- אביעד, אם אני לא טועה שוב, הפסוק "וחרב לא תעבור בארצכם" כן מתפרש בחז"ל גם כצבא שעובר למקום אחר (כך מפרש רש"י), ודורו של יאשיהו לא היה ראוי לברכה הזו.
ובענין הנהרות- אני זוכר שיעור במחוז ירושלים שבו המעביר (אולי נריה) זיהה את כל ארבעת הנהרות באיזור מסופוטמיה. חוץ מזה, אפשר לומר שהסיפור הזה לא מתפרש כפשוטו אלא יש כאן תיאור של השפע שיוצא מגן עדן אל כל העולם המוכר, או לחילופין שפני השטח השתנו(במבול?) והנהרות הופרדו (הרי ברור שהיום לא תמצא את הנהר הזה שיוצא מעדן ומתפצל, וגם לא את הגן עצמו עם הכרובים ולהט החרב במתהפכת וכל השאר).

"וישלח דוד את אבנר, וילך בשלום." (שמ"ב, ג, כא)
"ואבנר איננו עם דוד בחברון - כי שלחו וילך בשלום." (שם, כב)
"ויגידו ליואב לאמור: 'בא אבנר בן נר אל המלך, וישלחהו וילך בשלום.'" (שם, כג)
"'למה זה שילחתו וילך הלוך?!'"(שם, כד)
למה התנ"ך מדגיש לנו כל חצי פסוק שאבנר הלך (בשלום)?

-אני בטוח שיש לכם רעיונות, כדאי שהנושא יוקפץ-

כי התנ"ך באמת רוצה להדגיש את זה, ואיך זה נתפס מבחינת כל הדמויות השונות.

ברור שאם זה מודגש אז ה' או נביאו חשבו שצריך להדגיש את זה...
את לא חייבת לענות על השאלות כאן, הן נועדו בשביל רעיונות לשיעור.
כמובן שאם השיעור יתמקד רק בכך שאבנר הולך אחרי המשתה ויואב מתעצבן על דוד אז הוא יהיה באורך של 10 דקות. זה קושי שיכול להשתלב בשיעור שלם על התפצלות המלוכה אחרי שאול או יחסי בני צרויה עם דוד או כל נושא אחר...

1. ההמשך של יהושפט להלחם ביחד עם מלך ישראל אף לאחר ההפסד ברמות גלעד- למה?
2. המרדף של שאול אחרי דוד והגבורה של דוד כל פעם, ועל כך שאפילו על כריתת כנף מעיל הוא חטף על הראש, שכיסו אותו בבגדים ולא עזר לו להתחמם.
3. למה דוד הורג 200 איש במקום 100 ששאול ביקש שנדוניה לבתו?

השוואה בין תיבת נוח למשכן