אוויר, אדמה, מיים, אש וגבינה - מאמר שלי! (ראם חלמיש)

רבים מהביטויים ששגורים על לשוננו כיום מקורם מהתנ"ך. אם מדובר ב"אורו עיניו" (ב), "לא עליכם (כל עוברי דרך)" (ג) או "פתי יאמין לכל דבר" (ד). במאמרי אני הולך להתחקות אחר הביטוי "מקור חיים" בספר משלי, ע"פ המשמעות של כל פסוק שבו מופיע הביטוי.
הביטוי "מקור חיים" מופיע ארבע פעמים בספר משלי, ועוד פעם אחת בספר תהלים:
1) "כִּי עִמְּךָ מְקֹור חַיִּים בְּאֹורְךָ נִרְאֶה אֹור" (ה).
2) "מְקֹור חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס" (ו).
3) "תֹּורַת חָכָם מְקֹור חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת" (ז).
4) "יִרְאַת יְהוָה מְקֹור חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת" (ח).
5) "מְקֹור חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת" (ט).
(לא אדבר כרגע על פסוקים כגון:
"כִּי מֹצְאִי מצאי [מָצָא] חַיִּים וַיָּפֶק רָצֹון מֵה'".או "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". שמדברים על הוספת חיים, אלא על הביטוי המדויק "מקור חיים" שמשמעו - הסיבה שמייצרת את החיים)
• נתחיל מספר תהלים: הביטוי שם אומר בפשטות שה' (מקור הקדושה) הוא
מקור החיים של האדם. אנו נחזור לפסוק זה ולמשמעותו בפירוש הפסוקים
האחרים.
• ובכן, במקור מספר 2 כתוב:
"מְקֹור חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס". הווי אומר – בניגוד לצדיק, שפיו מחייה את האחרים, עומד פּיו של הרשע – שמכוסה ע"י החמס שעשה ולכן לא יכול להשפיע חיים על אחרים. ה"דעת מקרא" מפרש כאן את המושג "מקור חיים" כביטוי חסר, והביטוי המלא הנו "מקור מים חיים" (כפי שנכתב בירמיהו, שבו ה' מוכיח את עם ישראל על שעזב את ה', שהוא הינו מקור מים, על מנת לחצוב להם בורות נשברים) (*א). מעניין לציין שכאן "פי" מובא במשמעות של "פֵּה" ולא במשמעות של "פנים".

(הערות:
א מוקדש למקו"חניק ולחורבניק חביבים שגרמו לי לכתוב את המאמר הזה. מאמר בנושא "הר חורב" עוד
יתפרסם בקרוב...
ב מבוסס על יהונתן בן שאול. שמו"א, י"ד, כ"ז.
ג איכה, א', י"ב.
ד י"ד, ט"ו. הפניה סתמית במאמר זה מתייחסת לספר משלי.
ה תהילים ל"ו,י.
ו י,י"א.
ז י"ג, י"ד.
ח י"ד, כ"ז.
ט ט"ז, כ"ב.
)

• במקור מספר 3 נכתב:
"תורת חכם מקור חיים לסור ממוקשי מוות"
קיימים שני פירושים אפשריים לפסוק הזה:
1. תורתו של החכם נחשבת כ"מקור חיים", מכיוון שהיא מצילה מה"מוקשים" – הסכנות הקיימות בחיים. (תורתו של החכם יכולה להציל או על ידי כך שהיא נותנת את הידע שבהימנעות מאותם קשיים, או על ידי הסבר על היחלצות מהקשיים האלו).
2. (על פי "דעת מקרא", שנצמד לפירושו ש"מקור חיים" הנו ביטוי חסר ל"מקור מים חיים") תורת החכם היא "מקור מים חיים" איתן ולא אכזב, ובזכות כך שהיא כזו היא מצילה את האנשים מלכת אל "מוקשי המוות" – אותן הנאות שאנשים מחפשים שהם "נחלי בליעל, שהשותה ממימיהם ימות" (ב).
• "יראת ה' מקור חיים לסור ממוקשי מוות" (ג) – גם את הפסוק הזה ניתן לפרש בשתי דרכים, כפי שפירשנו קודם. או שיראת ה' הינה מקור חיים בגלל שהיא מסירה ממוקשי מוות, או שיראת ה' היא מקור חיים, ועל ידי כך היא מסירה ממוקשי מוות. לעניות דעתי – שתי הסיבות הללו הן גלגולים שונים של סיבה ותוצאה, וממשיכות אחת את השנייה...
• הגענו לפסוק האחרון בספר משלי שאותו נפרש במסגרת מאמר זה:
"מְקֹור חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת" (ד) –
אם עד עכשיו ראינו שהדרך להגיע אל "מקור החיים" – הסיבה שמייצרת את החיים – היא על ידי דברי קודש (פי הצדיק, תורת החכם ויראת ה' וכפי שאפשר לראות במבט שטחי על הפסוק בתהלים – "כי עמך מקור חיים, באורך נראה אור") מפשט הפסוק הזה נראה כי הדרך להגיע למקור החיים היא על ידי השכל. ברשותכם, אני אעתיק כאן את פירוש ה"דעת מקרא" ככתבו וכלשונו:

"מקור חיים – חיים של אושר הוא שכל בעליו, העושה אותו משכיל, ומקור
מוסר אוילים שהוא יסורים ועונשים, הוא האוולת, הפך השכל הטוב",
הווי אומר – השכל מביא את בעליו לאושר בחיים, ולכן הוא נחשב כ"מקור חיים". אם נתעלם לרגע מכל ההשלכות (לדוגמא – פילוסופיית הרמב"ם על "מה חשוב בחיים" שפסוק זה יכול להיות אחד מהביסוסים שלה) ונסתכל על המשמעות של הביטוי "מקור חיים" – הכוונה לאושר בחיים, ולא לחיים עצמם. אם נסתכל במקומות האחרים על הביטוי "מקור חיים" במשמעות החדשה שקיבלנו, גם הוא יוכל להסתדר – הקדושה (התורה, יראת ה' ודברי הצדיקים) היא מה שנותנת את האושר – המשמעות – בחיים.

לסיכום, את הביטוי "מקור חיים" ניתן לפרש בשתי דרכים:
א. הסיבה לקיום החיים. פירוש זה מסתדר לפי שלושת הפסוקים הראשונים שראינו (שמדברים על נושאים שבקדושה) אך לא כל כך יכול להסתדר עם הבחנתו של השכל כ"מקור החיים".
ב. האושר והמשמעות של החיים. פירוש זה לביטוי מסתדר בכל הפסוקים בספר משלי המזכירים את הביטוי.

כזכור, ה"דעת מקרא" טוען שהביטוי "מקור חיים" הוא ביטוי מקוצר ל"מקור מים חיים" כפי שהוא מופיע בספר ירמיהו. דבר זה ימשוך דווקא לפירוש הראשון, מכיוון שהמים הם תנאי הכרחי לקיום החיים.

"שנזכה"...


(הערות:
*א ירמיהו, ב', י"ג, וגם ב – י"ז, י"ג.
ב ציטוט מפירוש ה"דעת מקרא", שם, שם. מי שמתעניין ורוצה לראות "מוקש" כ"סכנה" או "מכשול" יכול
להשוות [דברים, ז', ט"ז] וגם ב[שמואל ב', כ"ב, ו'].
ג י"ד, כ"ז.
ד ט"ז, כ"ב.
)

אהבתי את המאמר (מה שנכון גם בכמעט כל מאמר אחר, גם אם אני לא רושם את זה), ויש לי רק שאלה אחת- מה הקשר לכותרת?

חזק וברוך נהנתי לקרוא את המאמר אתה כותב יפה.

נקודה לשיפור, יש במאמר טיפה יותר מדי דעת מקרא לטעמי, אפשר להשתמש בעוד פירושים.

נעם - את "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" אתה מכיר?
יש שם קטע (לדעתי בספר השלישי) שמישהו אומר משהו כמו "אה, כן! חמשת היסודות של הקיום: אוויר, אדמה, מים, אש ו... גבינה, נראלי. לא?"

במקור - אריסטו. חמשת היסודות לעולם שהם אוויר, אדמה, מיים, אש ואתר ("החומר השמימי"). זה היה נראלי מתאים ככותרת למאמר שעסק במקור החיים...

נדב - צודק. פשוט הפעם אהבתי את הפירוש שלו... בשיעורים שלי בד"כ אני מביא כמה פרשנים אחרים... תבוא פעם לשיעור שלי

אגב, מאיזה מחוז אתה? או שאתה חידוניסט?

אם תזמין אני אבוא, תכין טוב את השיעור לשבת.. אם אתה צריך עזרה אני כאן.

הבנתי עכשיו את הכותרת ובכל זאת לא התחברתי.

אני מחוז אנשים שלא הצליחו להתחבר והמחשב לא נתן להם לכתוב בשמם הרגיל

מי אתה...

ראיתי משתמש בשם "נדב ד" שהמחשב זיהה כאורח, ולא הבנתי מי זה...

אני ממש אשמח לעזרה לשיעור הנא" בשבת הקרובה. תוכל לארגן לי בוגר שיעזור לי? (קובי יכול להיות נחמד...)

למרות שאם זה קובי אתה יכול לבד, אם תרצה מישהו אחר תגיד. (או אם תרצה עזרה בבחירת נושא\מתודות\אחר)