כדאי לתת סיבות לה'?

בס"ד
אביעד אתה מוזמן לראות גם את המדרש שנזדעזעה הארץ 400 פרסה על ארבע מאות פרסה
וירושלים(דאז) 400 אמה על ארבע מאות אמה וכדו'
אפשר לעשב את זה בכך שבעניין גבולות ההגזמה היא ארבע מאות ובעניין אנשים היא 300
איך הבנת שצריך אורך ורוחב?

אם אתה הולך רק על פי מספרים שחזרים הרבה- אז אולי 7 זה גוזמא?..
ועשר אלפים, ושישים ריבוא, ועוד מספרים אחרים שחוזרים מלא פעמים בכל מיני דברים.
כל מה שזה אומר זה שיש משמעות מיוחדת למספרים האלה, והיא קשורה לד רים מסוימים.

לענייני גוזמא רואים את זה כל הזמן, ואני אפילו כמעט בטוח שזה מופיע בגמרא, ואם לא אז בראשונים- שהמספר 300 הוא גוזמא דיקא.. בארבע מאות ישאולי עניין אחר שמיוחד לו, ומסביר רתו בכל מיני מקומות

כשאומרים למדוד משהו, זה למדוד את גודלו. חלק מגודלו זה אורכו ורחבו. עוביו זה רק לאיזה מרחק הוא מתפרס...

אורך רוחב וגובה, למען האמת.

אבל פה מדובר במרחב, לא בגוף. לכן נראה לי אפילו להגדיל ולומר שה"גובה" הוא יותר אמירה של לאיזה מרחק מתפרס המרחב הזה, לעומת האורך והרוחב, שזה גודל המרחב עצמו.
זו פשוט הסתכלות שונה קצת...

המרחב (לפחות לדעתי) נמדד באורך, רוחב, וגובה.

כן נראה לי אפילו להגדיל ולומר שה"גובה" הוא יותר אמירה של לאיזה מרחק מתפרס המרחב הזה, לעומת האורך והרוחב, שזה גודל המרחב עצמו. אפשר לשים פה מה שרוצים, מה שאומר שאפשר לצטט אנשים בצורה שגויה

(ctrl+q)


אבל אם יש נגיד מרחב בגודל 2500קמ"ר, (50*50) זה עדיין לא מרחב, עד שמוסיפים לו גם גובה. או במלים שלך - אם לא ידוע לאיזה מרחק מתפרס המרחב הזה, אזי הוא חסר משמעות, שכן ייתכן והוא מתפרש למרחק אלפית המיקרון, או מלירדי קילומטרים.

אם יש לך שדה של "דונם", הגודל שלו זה אורך ורוחב. או שטח אם את רוצה (קילומטר רבוע),
אבל הוא בצורה מסוימת לא יותר מאשר זה... העובי והגובה לא ממש חשובים בהגדרת גודלו. כשאת אומרת "דונם" הם לא נכללים שם.

בס"ד
אם אתה רוצה למדוד שדה אתה מודד אורך ורוחב
אם אתה רוצה למדוד אקווריום את מודד אורך רוחב וגובה
אם אתה רוצה למדוד שמים אתה מודד...?

אבל אשמח לחזור לשאלה המקורית עם הרחבה הקלה

עשרה נסיונות ניסו אבותינו את המקום במדבר, שנאמר "וינסו אותי, זה עשר פעמים, ולא שמעו, בקולי(אבות ה,ג)
והתוצאה
אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם, כִּמְרִיבָה; כְּיוֹם מַסָּה, בַּמִּדְבָּר.
אֲשֶׁר נִסּוּנִי, אֲבוֹתֵיכֶם: בְּחָנוּנִי, גַּם-רָאוּ פָעֳלִי.
אַרְבָּעִים שָׁנָה, אָקוּט בְּדוֹר-- וָאֹמַר, עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם;
וְהֵם, לֹא-יָדְעוּ דְרָכָי.
אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי; אִם-יְבֹאוּן, אֶל-מְנוּחָתִי.
לנסות את השם=לא לשמוע בקולו?
אז עכשיו כשחוקרים את השמים והארץ לא שומעים בקולו?
עשר בשביל שתתעשר=לא לשמוע בקולו?
ובני ישראל ביקשו(חלק מהפעמים) דברים הגיוניים(מים,אוכל)זה נקרא לנסות את השם?
מה הכוונה בלנסות את ה'?
מה מותר ומה אסור לעשות?

ברור שאין הכוונה בפסוק שה' ימאס בעם ישראל אם ימדו השמים, אלא לומר שזה לא יתכן שה' ימאס בישראל כפי שמדידת השמים נחשבת דבר שלא יתכן. וגם הגמרא לא מתכוונת לומר דברים כפשוטם, משתי סיבות: א. איך היא יודעת? ב. למה זה אמור לעניין אותנו?

אני מסכים עם אביאל...

דרך אגב:

איילת כתב:
[.quote] כן נראה לי אפילו להגדיל ולומר שה"גובה" הוא יותר אמירה של לאיזה מרחק מתפרס המרחב הזה, לעומת האורך והרוחב, שזה גודל המרחב עצמו. אפשר לשים פה מה שרוצים, מה שאומר שאפשר לצטט אנשים בצורה שגויה [אquote] (ctrl+q)

כן, אבל בשביל זה צריך לרשום את הקוד כמו שצריך: [ץquote="מישהו"]טקסט[/quote] -תתעלמו מהץ-
לא חייבים לרשום משהו בתוך הסוגריים הראשונים, אפשר להסתפק בקווט, והכי פשוט זה לסמן את מה שרוצים לשים בציטוט וללחוץ על הכפתור של הבועות למעלה.

בס"ד

קחו לדוגמא את גדעון מספר כזה של נסיונות מותר?
יש גבול מסוים?