העי(ר) והאגדה - עדי הירשקורן

Go down

העי(ר) והאגדה - עדי הירשקורן

הודעה by ראם_חלמיש on Tue Nov 16, 2010 10:08 pm

לפני שנתחיל לדבר על מלחמת העי השנייה, נזכיר קצת רקע. בפרקים הקודמים עם ישראל מרוצים מהנצחון המוחץ שלהם על יריחו ומנסים לכבוש עיר קטנטונת
שנקראת העי. התושבים (שלא בהכרח היו כאלה קטנטנים) מכסחים להם את הצורה ועם ישראל מפסידים בקרב. בתפילה לה' יהושע מגלה שמישהו מעל בחרם שהוטל על יריחו ואחרי בירורים מוציאים להורג את עכן שלקח מהשלל. ה' שב מחרון אפו.
לכאורה הכל נחמד ויפה, השמש זורחת בשמיים והציפורים מצייצות בעליזות, אלא שכאן, ביהושע פרק ח' מגיע משהו תמוה:
" וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהֹושֻׁעַ 'אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת קַח עִמְּךָ אֵת כָּל עַם הַמִּלְחָמָה וְקוּם עֲלֵה הָעָי
רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת מֶלֶךְ הָעַי וְאֶת עַמֹּו וְאֶת עִירֹו וְאֶת אַרְצֹו. וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר
עָשִׂיתָ לִירִיחֹו וּלְמַלְכָּהּ רַק שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזּוּ לָכֶם, שִׂים לְךָ אֹרֵב לָעִיר מֵאַחֲרֶיהָ'" (א).
העי היא באמת עיר קטנה ולכן היינו מצפים שאחרי שגילו את הסיבה לכישלון במלחמה וה' חזר להיות עם העם, ה' יצווה לקחת שלושת אלפים אנשים, כמו שהם היו אמורים לעשות מלכתחילה ולעלות להלחם בעי. בשביל לנצח את העי לא באמת צריך לקחת שלושים אלף איש ולתכנן תוכניות מאוד אסטרטגיות, הרי אם אלוקים עוזר לישראל, אפשר להמר על זה שישראל ינצחו ולא משנה מה. בשביל מה צריך לקחת פי עשר לוחמים מהכמות המקורית שנדרשה? (ב) אולי יש לכך סיבה יותר מהותית.

נחזור לניסיון כיבוש העי הראשון ביהושע פרק ז':
"וַיִּשְׁלַח יְהֹושֻׁעַ אֲנָשִׁים מִירִיחֹו הָעַי אֲשֶׁר עִם בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם
לֵאמֹר 'עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ' וַיַּעֲלוּ הָאֲנָשִׁים וַיְרַגְּלוּ אֶת הָעָי .וַיָּשֻׁבוּ אֶל יְהֹושֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו
'אַל יַעַל כָּל הָעָם, כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אֹו כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת הָעָי אַל תְּיַגַּע
שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם, כִּי מְעַט הֵמָּה'. וַיַּעֲלוּ מִן הָעָם שָׁמָּה כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ..." (ג)
את ההתנהלות של העם מאפיינים כמה דברים לא חיוביים במיוחד:
קודם כל, הם פועלים ב"ראש קטן". כשיהושע אומר להם "עלו ורגלו" הם מבצעים בדיוק את מה שהוא אומר להם; "ויעלו" "וירגלו", בלי שום חשיבה עצמאית או יצירתיות. במחשבה שנייה הם עושים אפילו פחות מזה, יהושע מבקש מהם לרגל את "הארץ" (א) והם מרגלים את "העי" (ב). דבר שני, בני ישראל מנסים לעשות רק את המינימום האפשרי וגם כשהם חוזרים ממשימת הריגול ה'סוּפר' מסוכנת גישת ה"עזבו, למה להתאמץ?" שלהם לא משתנה. הם טוענים שלא כל העם צריך לעלות, מספיקים אלפיים או שלושת אלפים איש כדי לכבוש את העי. הם היו יכולים לעצור פה ולהסביר "כי מעט המה", אבל עצם העובדה שהם בחרו להמשיך ולהדגיש: "אל תיגע שמה את כל העם"ג שופכת אור במידה מסוימת על הלך רוחם.
דבר שלישי, בני ישראל לא פועלים באופן מקצועי ואחראי במיוחד. מילא הם עלו למלחמה "כשלושת אלפים איש", את זה עוד ניתן להסביר ולהגיד שסכומים גדולים מעגלים כי זה יותר יפה אבל את זה שכתוב שהם איבדו "כשלושים ושישה איש" , "כמספר לא מעוגל" מראה על חוסר אחריות מבחינת הכותב וממילא מבחינת העם. (ד)
אם כן, גם על התוצאה של הקרב אפשר כמעט להמר מראשה:
"...וַיָּנֻסוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעָי ...וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר
עַד הַשְּׁבָרִים וַיַּכּוּם בַּמֹּורָד וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם." (ו)
אם כן, כשיהושע שומע את הציווי של ה', הוא מבין שהעם צריך הרבה יותר מסתם לנצח את העי, שיש פה משהו יותר עמוק שצריך להיפתר, הוא מבין שהם צריכים לעבור שינוי דרסטי.
לכן התוכנית החדשה בפרק ח' בנויה בדיוק בהתאם לכך:
"וַיָּקָם יְהֹושֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה לַעֲלֹות הָעָי וַיִּבְחַר יְהֹושֻׁעַ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ גִּבֹּורֵי הַחַיִל
וַיִּשְׁלָחֵם לָיְלָה. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר 'רְאוּ! אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר, אַל תַּרְחִיקוּ מִן
הָעִיר מְאֹד וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם נְכֹנִים. וַאֲנִי וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי נִקְרַב אֶל הָעִיר וְהָיָה כִּי יֵצְאוּ
לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם. וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ עַד הַתִּיקֵנוּ אֹותָם מִן הָעִיר כִּי
יֹאמְרוּ נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם .תָּקֻמוּ מֵהָאֹורֵב וְהֹורַשְׁתֶּם אֶת הָעִיר
וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּיֶדְכֶם." (ז)
כאן ההתנהלות של העם חייבת להיות שונה לחלוטין, הם לא נעים בספונטניות עם משב הרוח, הם במלחמה וצריכים להתנהג באחריות על עצמם ועל הלוחמים שאיתם. לכן יש תוכנית פעולה, כולם מאורגנים. יש כמות מסודרת של אנשים מובחרים וכל אחד יודע בדיוק איפה הוא צריך להיות. בנוסף לכך, הוא מצווה אותם בפרוש, "והייתם כלכם נכונים" (א). זה אומר שהעם צריכים להיות דרוכים ומוכנים לכל דבר שלא יקרה, לדעת איך לפעול בכל מצב. זה אומר שאם הם רואים שצריך משהו, הם עושים אותו, בלי התחמקויות. זאת עוד נקודה, העם צריך לקחת יוזמה. המלחמה הזאת היא הפעם הראשונה שמבקשים מבני ישראל לעשות משהו כזה, להפעיל מחשבה עצמאית ולא רק ללכת כמו עיוורים ולעשות את המינימום האפשרי. האורבים שמצפון וממערב צריכים לשים לב כל הזמן מה קורה עם יהושע והעם שאיתו וברגע הנכון לקום ולהסתער על העיר. אפשר לראות גם שבמלחמה עצמה, אחרי שהאורב כבר לכדו את העיר, הם מיהרו להצית אותה כדי לסמן ליהושע ולחייליו להתחיל לתקוף:
" וְהָאֹורֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקֹומֹו וַיָּרוּצוּ כִּנְטֹות יָדֹו וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיִּלְכְּדוּהָ וַיְמַהֲרוּ וַיַּצִּיתוּ אֶת
הָעִיר בָּאֵשׁ .וַיִּפְנוּ אַנְשֵׁי הָעַי אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עָלָה עֲשַׁן הָעִיר הַשָּׁמַיְמָה וְלֹא הָיָה בָהֶם
יָדַיִם לָנוּס הֵנָּה וָהֵנָּה וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר נֶהְפַּךְ אֶל הָרֹודֵף .וִיהֹושֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי לָכַד
הָאֹרֵב אֶת הָעִיר וְכִי עָלָה עֲשַׁן הָעִיר וַיָּשֻׁבוּ וַיַּכּוּ אֶת אַנְשֵׁי הָעָי"ב.
והם עשו את זה על דעת עצמם! למרות שלא היה להם ציווי שכזה, הם הפעילו את תאי המח שלהם, היו יצירתיים וכן, זה עבד (ג). בכלל, כל התוכנית הזאת בנויה ככה שכולם יצטרכו להפגין כושר שיתוף פעולה, האורב ממערבד והאורב מהצפון צריכים להיות מאוד מתואמים אחד עם השני ושניהם ביחד צריכים לשים לב לסימנים מהקבוצה של יהושע. גם העם בפיקוד יהושע היה צריך להפעיל כשרונות. בשביל להעמיד פנים שהם בורחים והם מפחדים עד כדי כך שרועדות להם הרגליים צריך כשרון משחק מסוים. זה נהיה הרבה יותר מסובך כשתוך כדי צעיקת "אמא אמא" (ה) וריצה מסורבלת עם כל כלי הנשק הכבדים הם צריכים גם לשמור שאנשי העי לא באמת יפגעו בהם. זהו, אז כאן הרעיון יכול להיגמר יפה מאוד, אם בני ישראל עושים מה שהם צריכים, אז הם מנצחים, אם לא אז לא. (ו) הכל נהדר, אבל בדרך כלל כשסיפרתי לאנשים על הרעיון שלי והגעתי לקטע הזה, שמעתי תגובות מזועזעות של "רגע, אז איפה נכנס כאן אלוקים?!" "לסיפור של עכן אין משמעות בכלל?" "זה לא יכול להיות!", אז הייתי צריכה להרגיע קצת את הרוחות ולפתוח ביהושע פרק א':
"חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹותָם לָתֵת לָהֶם.
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשֹׂות כְּכָל הַתֹּורָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין
וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתֹּורָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בֹּו יֹומָם
וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשֹׂות כְּכָל הַכָּתוּב בֹּו כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל" (א)
מה שבעצם כתוב פה זה שעל מנת לכבוש את הארץ, צריך ללמוד את התורה (ב) ולעשות מה שאלוקים אומר. אם עושים מה שאלוקים אומר, אלוקים עוזר בכיבוש הארץ. אבל שימו לב, זה לא שהקב"ה צריך להפיל פסנתרים על כל צבאות האויב, או לחולל ניסים מטורפים ושכולם ישכבו שדודים על הקרקע (ג) ה' פשוט עוזר לעם ולמנהיג לקבל את הרעיונות הנכונים, את היצירתיות וההברקות. ואחרי שאנחנו יודעים את כל זה ויש גם מסר חינוכי למאמר, גם על תוצאות הקרב הנוכחי אפשר להמר (ד):
" וַיִּשְׂרֹף יְהֹושֻׁעַ אֶת-הָעָי וַיְשִׂימֶהָ תֵּל- עֹולָם שְׁמָמָה עַד הַיֹּום הַזֶּה ." (ה)

א יהושע ח, א-ב.
ב אם כבר, היה יכול להיות הרבה יותר הגיוני שהציווי יהיה לקחת פחות אנשים, גם בשביל להוכיח את הנקודה
הנ"ל וגם בשביל להחזיר את כח ההרתעה של בני ישראל. (צבא שמצליח לנצח עם כל כך מעט אנשים כנראה
באמת חזק ומפחיד).
ג יהושע ז, א-ד.


א המערכת: לא מדובר כאן על העיתון.
ב גם אם ב"הארץ" הכוונה רק לחבל הארץ שבסביבת העי, מן הסתם לרגל רק את העי זה פחות ממה שהוא
ביקש ונראה כאילו הכתוב מנסה להבליט את זה.
ג בעברית מדוברת זה היה נשמע בערך כמו: וואי יהושע, ממש סבבה לנו עכשיו מתחת לעצי התאנה והגפן
ובלה בלה בלה, חבל להרוס את המניקור וללכלך את הציפורניים בשביל עוד עיר כשאפשר לשבת בסטלה
ולהקשיב לצלילי איזה חליל/נבל/עוגב/כל כלי נגינה מקראי אחר.
ד אם כי זה די הגיוני, אם הם לא יודעים כמה מהם יצאו למלחמה, הם גם לא יכולים לדעת בדיוק כמה אנשים
מתו.
ה אולי ככה היו עושים כסף בתקופת התנ"ך...
ו יהושע ז, ד-ה.
ז שם ח, ג-ז.


א כנראה שהמצב ממש קשה אם זה לא מספיק אלמנטרי בשביל העם שבמלחמה הם צריכים להיות בכוננות
מתמדת.
ב יהושע ח, יט-כא.
ג ואולי זה קצת מובן מאליו לשרוף את העיר, אבל כבר סיכמנו שבשביל העם במצבו הנוכחי שום דבר לא
מובן מאליו וזוהי דוגמה מעולה לכך שיהושע בכוונה לא מאכיל אותם בכפית (וגם לא שולח אותה אליהם
הביתה עם רשימת מאמרים).
ד המערכת: או המארב ממערב, אם רוצים להיות שנונים.
ה או טאטע טאטע, תלוי איפה הם למדו...
ו מסקנה מתבקשת וחינוכית מאוד.

א יהושע א, ו-ח.
ב נח"תיסטים, סמנו !V
ג אם כי זה יכול להיות מאוד נחמד.
ד אם אי פעם באמת יגמר הכסף בארגון, פשוט תבנו מכונת זמן ותחזרו לתקופת התנ"ך, אחרי הכנת המאמר
הזה נראה לי שזה יכול להשתלם מאוד כלכלית.
ה שם ח, כח.
avatar
ראם_חלמיש

מספר הודעות : 187
Join date : 23.08.10

צפה בפרופיל המשתמש

חזרה למעלה Go down

חזרה למעלה


 
Permissions in this forum:
אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה