ספר יונה-סיפור על חזרה בתשובה או נביא???

שירה- לא היתה לך טענה.
יונה לא רוצה להינבא, והוא גם לא רוצה לחטוא, למה לחטוא? מה, הוא גוי?.

הוא רק אומר "שלח נא ביד תשלח". לא אני. עזוב אותי בשקט.
ה' באמת לא מתנבא אליו, אלא מציק לו ע"י שליחים. יונה ציפה שה' ימשיך לנביא הבא בתור, ה' לא עשה את זה אלא הציק לו בעצמו.

הגיוני שיונה לא רוצה את הנבואה. אוקי. אבל שים לב שהוא בדיוק לא אומר שלח נא ביד תשלח!!! הוא לא מגיב לדברי ה' בכלל. הוא לא אומר אני לא רוצה- בבקשה תותר לי. הוא פשוט בורח.
רק אחרי שרואה שה' נחם על דברו ולא הופך את העיר (אגב גם פה אין קשר עם ה'. יונה אל יודע מנבואה שה' החליט לא להפוך את נינוה. כנראה הוא פשוט מחכה 40 יום ורואה שזה לא מתגשם), רק אז הוא מסביר לה' למה הוא בכלל ברח לתרשיש.

הוא מסרב להתקשר עם ה' עד שהוא רואה מה שה' חס על אנשי נינוה- כמו שהוא חשב שיקרה- ואז הוא מדבר לה' (כמובן קודם הוא מתפלל לה' במעי הדגה אבל אז הוא לא מדבר על השליחות כלל) ומסביר לו למה הוא לא עשה את השליחות. למה הוא לא מדבר עם ה'?
זה נראה כאילו הוא מצפה שה' יבין לבד ויעזוב אותו אלב הוא לא אומר לו את זה! אחרי שה' נחם על הרעה הוא אומר: "הלא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קדמתי לברח תרשישה..."- מה זה על זה דברי?? הוא לא אמר על זה מילה לה' קודם לכן. למה הוא לא נהג כמו אברקהם, לדוג', אם חושב שה' פועל לא במידת האמת- אז שיגיד. מה הוא מצפה שהוא יתעלם ויברח וה' פשוט יוותר על הנבואה? "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה אל ישוב כי אם הרוה את הארץ.....כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי" (ישעיה: נה, י-יא).

יתכן כמובן שכאשר ערכו את התנ"ך בחרו להשמיט חלק מן הנבואה (זתומרת די ברור שחלק מנבואות יונה השמיטו בספר. דוג' הנבואה על ירבעם השני. כלומר בכוונה בחרו לכתוב רק נבואה אחת אבל יכול להיות שגם אותה לא כתבו בשלמותה) ובעצם כן היה פה איזשהו ויכוח בן ה' ליונה לפני הבריחה לתרשיש שלא יידוע לנו או בכלל לפני הנבואה הזו שיונה התפלל\דיבר עם ה' על הבעיתיות לדעתו בשפיטה עפ"י מידת הרחמים ולא עפ"י הדין. אעם כן למה השמיטו את זה? כי לכאורה זה די חשוב בהנבת הסיפור והתיחסות הכללית ליונה. יכתן שהם רצו להתמקד רק בסיפור החזרה בתשובה של אנשי נינוה ובתשובה של ה' ליונה שא. אי אפשר לברוח מפניו. ב. הוא חס על מעשיו. ג. חשיבות התשובה- שמתקבלת אפילו אם היא חלקית, וונעשית רק מיראת העונש.

אני רוצה להגיב לעניין שלא כתבו לנו ככל הנראה את כל הנבואה או הסיפור.
לפי מה שאני יודע כשכתבו את ספר תרי עשר כנסת הגדולה בעצם קיבלה לידיה 12 סיפורים ופשוט סידרה אותם, אבל היא קיבלה שאריות של סיפורים וזה די מסביר כמה מהחורים בסיפור.

עמית, זה נורא קל להגיד דבר כזה. זה פוטר אותנו מהרבה שאלות. אבל התנ"ך לא בנוי מ"שאריות של סיפורים", הוא מאד מסודר. זה לא אומר שהסדר תמיד מובן לנו, אבל הוא קיים וצריך למצוא אותו. ואם החנ"ך לא כותב פרטים מסוימים, זה לא מפני שהם היו חסרים, אלא מפני שהם לא חשובים לעניין המסר שהתנ"ך רוצה להעביר, או כי אנחנו צריכים לקרוא אותם בעצמנו בין השורות.
תהילה- אני מבין שכשיונה אומר "הלא זה דברי" הוא לא מתכוון שהוא אמר את הדברים בפה לה', אלא כמו שהוא מסביר את עצמו מיד: "על כן קדמתי לברוח תרשישה" כלומר הבריחה תרשישה היא דברו של יונה לה'.
בענין הדיון שהיה כאן בנוגע לארץ ישראל- אין ספק שהנקודה שאביעד העלה היא נקודה נכונה, והמקור של המדרש שאומר אותה הוא בספר יונה עצמו- "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה'", כלומר ארץ ישראל נמצאת לפני ה', ויונה עוזב אותה כדי לברוח מהנבואה. אבל באמת צריך להבין מה המשמעות של זה. אני אמרתי שהצעד של יונה היה צעד מחאתי, כי אני מניח שהיה ברור לו שה' יכול להחזיר אותו לארץ. הבריחה היא לא מה' במובן כזה שיונה חשב שה' לא יכול לגעת בו בחו"ל (הרי אותה נבואה עצמה אמרה שה' יהפוך את נינוה, שגם היא לא בדיוק בארץ ישראל), היא בריחה מלפני ה', כלומר מהארץ שעליה שורה השכינה והיא ראויה לנבואה, כדי לבטא את התנגדותו לנבואה. אני לא יודע מה הוא חשב שיקרה. אולי הוא ידע שבסופו של דבר הוא יצטרך לנבא את הנבואה, אולי חשב שהיא תוטל על מישהו אחר, ואולי הוא קיווה שה' "ישתכנע", כפי שמשה התעמת עם ה' וגרם לו כביכול לשנות את תוכניתו. בכל אופן הוא רצה להביע מחאה על השליחות הזו בצורה הכי חריפה שיכל: יציאה מהשראת השכינה של הנבואה, והתרחקות מנינוה אל תרשיש, שהיא פחות או יותר הקצה השני של העולם המוכר.